חדשות נדל״ן חדשות נדל"ן | ענף הבנייה
האוצר: 17% פחות ישראלים בענף הבנייה, ויש לבחון מחדש את מכסת הזרים
העובדים הזרים כמעט שולשו, התחלות הבנייה ירדו והמלאי הוכפל. מה מצא אגף הכלכלן הראשי, מה אומרים הקבלנים, ולמה זה חשוב למי שקונה דירה על הנייר
בכתבה · 6 פרקים
ענף הבנייה בישראל מאבד עובדים ישראלים בקצב חד, ובמקביל מספר העובדים הזרים בו כמעט שולש. סקירה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסמה ב-16 בנובמבר 2026, מצאה שמספר הישראלים בענף ירד בכ-17% במחצית הראשונה של השנה, מכ-284 אלף בסוף 2025 לכ-235 אלף. העובדים הזרים, לעומת זאת, הגיעו לכ-89 אלף ברבעון השני, לעומת כ-30 אלף לפני המלחמה. על רקע ירידה בהתחלות הבנייה ומלאי דירות לא מכורות שהוכפל מאז 2022, האוצר ממליץ לבחון מחדש את המדיניות של הגדלת מכסות העובדים הזרים. מה עומד מאחורי הנתונים, ולמה זה חשוב למי שקונה דירה על הנייר.
מה מצא האוצר
הסקירה, של צוות שוק העבודה באגף הכלכלן הראשי, בוחנת את התעסוקה בענף הבנייה מאז פרוץ המלחמה ועד הרבעון השלישי של 2026. התמונה שעולה ממנה היא של רכבת הרים: קריסה, התאוששות מהירה לשיא היסטורי, ואז ירידה חדשה.
| תקופה | מועסקים בענף הבנייה | מה קרה |
|---|---|---|
| רבעון 4, 2023 | כ-235 אלף | ירידה של כ-124 אלף עובדים ברבעון אחד, לרמה דומה לזו של 2013, בעיקר בגלל הפסקת כניסת הפועלים הפלסטינים |
| סוף 2025 | כ-387 אלף | שיא, כ-8% מעל הרמה שלפני המלחמה |
| רבעון 2, 2026 | כ-352 אלף | ירידה של כ-35 אלף (כ-9%) במחצית הראשונה של השנה |
הירידה ב-2026 התחילה ברבעון הראשון, על רקע ההסלמה מול איראן. לפי הסקירה, ענפים אחרים התאוששו אחרי העימות, אבל התעסוקה בבנייה נשארה נמוכה יחסית גם ברבעון השני.
מי עזב ומי הגיע
- ישראלים: ירידה של כ-17%, מכ-284 אלף בסוף 2025 לכ-235 אלף בסוף המחצית הראשונה של 2026. בספטמבר נרשמה התאוששות חלקית לכ-264 אלף, עדיין כ-20 אלף (כ-7%) מתחת לשיא. חלקם של עובדים מהחברה הערבית בענף עלה מכ-26% לפני המלחמה לכ-37% בסוף 2025, וירד לכ-32% ברבעון השני של 2026.
- פלסטינים: כ-109 אלף לפני המלחמה (כ-31% מהענף), כ-6,000 בלבד ברבעון האחרון של 2023, וכ-21 אלף ברבעון השני של 2026 (כ-6%), רובם ביהודה ושומרון.
- עובדים זרים: מכ-30 אלף לפני המלחמה (כ-9%) לכ-89 אלף ברבעון השני של 2026, כ-26% מכלל העובדים בענף. מכסת העובדים שהממשלה אישרה לענף, כולל פלסטינים, עמדה באוגוסט 2026 על כ-116 אלף.
נתון נוסף מהסקירה, על בסיס נתוני הלמ"ס: עובד זר בענף עבד ברבעון השני בממוצע כ-48 שעות בשבוע, פלסטיני כ-41 שעות וישראלי כ-37 שעות. למרות הגידול במספר העובדים הזרים, סך שעות העבודה בענף עדיין נמוך מרמתו בסוף 2025.
למה האוצר ממליץ לבלום
לפי הסקירה, הירידה בתעסוקה לא נובעת רק מהמלחמה. כלכלני האוצר מצביעים על סימנים להאטה בפעילות ובביקוש לעובדים: ירידה בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה ברבעונים הראשונים של 2026, ירידת מחירי הדירות, מלאי דירות חדשות לא מכורות שהוכפל מאז 2022 לפי הלמ"ס, וסימנים לקשיי תזרים אצל חלק מהקבלנים, בין היתר בגלל פרויקטים שבהם קצב הבנייה מקדים את קצב המכירות.
המסקנה של האוצר: לנוכח הירידה האפשרית בביקוש לעובדים והירידה המשמעותית בתעסוקה המקומית, יש לבחון מחדש את מדיניות הגדלת מכסות העובדים הזרים, תוך התחשבות בהשפעה על תעסוקת ישראלים ועל שכרם. לפי מרכז הנדל"ן, הסקירה מזהירה גם מ"אפקט דחיקה": עלות העסקה ושעות עבודה גמישות עשויות לתמרץ קבלנים בלחץ תזרימי להעדיף עובדים זרים על פני ישראלים.
על המלאי שמעיק על היזמים הרחבנו בכתבות 85,680 דירות חדשות למכירה ושיא במלאי של החברות הציבוריות.
הקבלנים: צריך עוד עובדים, לא פחות
בהתאחדות בוני הארץ רואים את התמונה אחרת. לפי מרכז הנדל"ן, נשיא ההתאחדות רוני ברק הסכים שיש לבחון את הצורך האמיתי בעובדים זרים, אך ייחס את הירידה בעיקר לעיכובים בלוחות הזמנים בגלל המלחמה ולשירות מילואים ממושך. לדבריו, הענף זקוק לכ-40 אלף עובדים זרים נוספים כדי לעמוד ביעדי הבנייה והתשתיות בשנים הקרובות. המחלוקת הזו תגיע לשולחן של הממשלה הבאה, והיא נוגעת ישירות לקצב שבו דירות יעברו מהנייר למפתח.
ובאותו שבוע: בנק ישראל ומבצעי המימון
הסקירה מתפרסמת בשבוע שבו גם הפיקוח על הבנקים בוחן את צעדיו. לפי ביזפורטל (17.11.2026), שיעור הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי עם הטבת מימון הגיע בספטמבר ל-45%, לעומת כ-20% במאי, ובנק ישראל נערך לחדש את הוראת השעה על מבצעי המימון, שתוקפה פג בסוף דצמבר 2026, ואולי להוסיף לה כלים. החלטה סופית עוד לא התקבלה. מה המשמעות לרוכשים כתבנו במדריך להוראת השעה על מבצעי הקבלנים.
מה זה אומר עבורכם
- קונים דירה על הנייר: מחסור או תנודות בכוח האדם הם אחד הגורמים המרכזיים לעיכובים במסירה. לפני החתימה בדקו בחוזה את מועד המסירה, את תקופת החסד ואת הפיצוי על איחור, ושאלו באיזה שלב ביצוע נמצא הפרויקט בפועל.
- מחכים למפתח בפרויקט קיים: עקבו אחרי התקדמות הבנייה בשטח ולא רק אחרי הודעות היזם. פרויקט שבו קצב הבנייה מקדים בהרבה את קצב המכירות הוא בדיוק סוג הסיכון שהאוצר מצביע עליו, וליווי בנקאי וערבות חוק מכר הם רשת הביטחון שלכם.
- מתלבטים אם לקנות עכשיו: ירידה בביקוש לעובדים, מלאי גבוה והטבות מימון נדיבות מצביעים על שוק שבו לקונה יש כוח מיקוח. זה זמן טוב להשוות בין פרויקטים ולנהל משא ומתן, אבל גם לבדוק את איתנות היזם.
- יזמים וקבלנים: שינוי במכסות העובדים הזרים עשוי להשפיע על עלויות ועל לוחות זמנים. כדאי לעקוב גם אחרי חובת ממונה הבטיחות באתרים ואחרי הקול הקורא לחברות בנייה מחו"ל.
לתמונה הרחבה של הענף ראו ענף הבנייה ב-2026: מלאי שיא, האטה בהתחלות ושכר שמטפס. מחפשים פרויקט עם יזם מאומת? לאינדקס הפרויקטים של בקומה.
שאלות נפוצות
כמה עובדים זרים יש בענף הבנייה בישראל?
לפי סקירת אגף הכלכלן הראשי באוצר, כ-89 אלף ברבעון השני של 2026, כ-26% מהמועסקים בענף, לעומת כ-30 אלף לפני המלחמה. המכסה שאושרה לענף, כולל פלסטינים, עמדה באוגוסט 2026 על כ-116 אלף.
למה ירד מספר העובדים הישראלים בבנייה?
האוצר מצביע על האטה בפעילות: פחות התחלות בנייה, ירידת מחירים, מלאי דירות לא מכורות גבוה וקשיי תזרים אצל קבלנים, וגם על חשש לדחיקת ישראלים לטובת עובדים זרים. הקבלנים מייחסים את הירידה בעיקר לעיכובים בגלל המלחמה ולשירות מילואים.
האם זה ישפיע על מועדי מסירת הדירות?
כוח אדם הוא אחד הגורמים שמשפיעים על קצב הבנייה, ולכן כדאי לבדוק בחוזה את מועד המסירה ואת הפיצוי על איחור. ההשפעה בפועל תלויה בפרויקט, ביזם ובהחלטות הממשלה על המכסות. המידע בכתבה כללי ואינו ייעוץ משפטי או השקעות.
התמונה: עבודות בנייה בירושלים, לצורך המחשה בלבד. צילום: יאיר הקלאי, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0.
מקורות
- ynet, הילה ציאון, "הישראלים עוזבים את ענף הבנייה; האוצר: לבחון מחדש הבאת העובדים הזרים", 16.11.2026 (על בסיס סקירת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר).
- מרכז הנדל"ן, דרור ניר קסטל, "53 אלף ישראלים נגרעו מהענף בחצי שנה: האוצר קורא לבחון את מכסת הזרים", 16.11.2026.
- אייס, איציק יצחקי, "פי 3 פועלים זרים, 17% פחות ישראלים: האוצר באזהרה חריפה", 16.11.2026.
- ביזפורטל, בן פלמון, "הטבות המימון של הקבלנים חזרו כמעט לרמת השיא, ובנק ישראל נערך לחידוש המגבלות", 17.11.2026.
בהכנת הכתבה נעשה שימוש בכלי AI. התוכן נערך ואומת על ידי המערכת.








