חדשנות וטכנולוגיה חדשנות | אנרגיה וקרקע
אגירת חשמל במושב ובקיבוץ: רמ"י קבעה איך מקצים קרקע למתקנים
הקצאה ל-49 שנים, תשלום אחיד לפי מגה-ואט שעה ותנאים ברורים למעבר לחכירה. מה ההחלטה החדשה משנה ליישובים, ליזמים ולמשקיעים
בכתבה · 6 פרקים
התשובה הקצרה: מועצת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אישרה כללים חדשים להקמת מתקני אגירת חשמל עצמאיים על קרקע של יישובים חקלאיים, כלומר מושבים וקיבוצים. הקרקע תוקצה ל-49 שנים לפי הייעוד והזכויות בתוכנית המפורטת. על מתקן האגירה עצמו ישולם תשלום נפרד לפי קיבולת האגירה במגה-ואט שעה, לתקופת שימוש של 24 שנים. ההחלטה, שדווחה ב-27.10.2026, נותנת ליישובים וליזמי אנרגיה מסגרת ברורה לעסקה. זה צעד חשוב בשוק שבו הקרקע היא אחד החסמים המרכזיים בדרך למשק חשמל ירוק.
מה בדיוק החליטה רמ"י
הכללים חלים על מגרשים ביישובים חקלאיים שבהם אפשר לקבל היתר בנייה למתקן אגירה מכוח תיקונים 19 ו-19/1 לתמ"א 1, ולפי הוראות התכנון החלות עליהם. אלה עיקרי ההסדר:
| רכיב | מה נקבע |
|---|---|
| תקופת ההקצאה | 49 שנים, לפי הייעוד התכנוני הקיים וזכויות הבנייה בתוכנית המפורטת |
| מחיר הקרקע | לפי שומה שמשקפת את מלוא זכויות הבנייה בתוכנית. בחלק ממגרש, הזכויות מחושבות באופן יחסי לשטח המוקצה |
| תשלום על מתקן האגירה | תשלום נפרד במחיר אחיד לפי קיבולת האגירה במגה-ואט שעה, לפי החלטת מועצה 5605 |
| תקופת השימוש במתקן | 24 שנים |
| מגרשי מבני משק | משלמים רק על רכיב האגירה, במחיר האחיד |
| מעבר מהסכם פיתוח לחכירה | אחרי מימוש 40% משטח המגרש או 80% מזכויות הבנייה, הנמוך מביניהם, או הצגת אישור של חברת החשמל שהמתקן פועל |
עד שמתקיים אחד מתנאי המעבר, העסקה נשארת במסגרת הסכם פיתוח מול רמ"י. מנהל רמ"י, יהודה אליהו, אמר שההחלטה נותנת ליזמים וליישובים החקלאיים ודאות משפטית וכלכלית, ומקדמת ניצול יעיל של קרקע ואת יעדי האנרגיה הירוקה של ישראל.
למה אגירת חשמל הפכה לסוגיה של קרקע
ככל שיותר חשמל בישראל מיוצר מהשמש, כך גדל הפער בין שעות הייצור לשעות הביקוש. הייצור הסולארי מגיע בעיקר בצהריים, והביקוש מגיע לשיאו בערב. מתקן אגירה, בדרך כלל שדה של סוללות, טוען בשעות העודף ופורק כשהרשת צריכה. כך הוא עוזר לנהל עומסים ולשלב יותר אנרגיה מתחדשת.
מתקנים כאלה צריכים שטח, חיבור לרשת וקרבה לתשתיות. ליישובים החקלאיים יש בדיוק את זה: שטחים פתוחים, מבני משק וסמיכות לשדות סולאריים קיימים. עד עכשיו, מי שרצה להקים מתקן כזה על קרקע של מושב או קיבוץ נתקל בשאלה איך מתמחרים את העסקה מול רמ"י ולכמה זמן. ההחלטה החדשה עונה על השאלות האלה.
במקביל: תמ"א 1 מרחיבה את המקומות המותרים
ההחלטה של רמ"י נשענת על מהלך תכנוני רחב יותר. פרק מתקני האגירה בתמ"א 1 אושר לראשונה ב-2023. שינוי ראשון, ב-2024, הקל על מתקנים קטנים והרחיב את ייעודי הקרקע המותרים, בהם אזורי מסחר, מבני משק, אחסנה ומרכזים לוגיסטיים.
בתחילת אוקטובר 2026 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להעביר להערות ולהשגות שינוי נוסף בפרק. השינוי המוצע מאפשר אגירה לצד מתקנים פוטו-וולטאיים במאגרים ובבריכות דגים, מעדיף מיקום צמוד לשטח בנוי כדי לצמצם פגיעה בנוף, מקל באזורי תעשייה ומסדיר את סדר האישורים של רשות הכבאות במסגרת היתר הבנייה, בגלל הסיכון של "בריחה תרמית" בסוללות ליתיום-יון. חשוב להדגיש: זה עדיין שינוי מוצע. אחרי שלב ההערות וההשגות הוא יידרש להמשך הליכי אישור.
על המסלול של תוכנית מהגשה ועד היתר תוכלו לקרוא במדריך מוסדות התכנון בישראל.
מה זה אומר עבורכם
- חברי מושבים וקיבוצים: לקרקע החקלאית של היישוב יש עכשיו שימוש נוסף עם מסלול תמחור ידוע. לפני שנכנסים להסכם עם יזם אנרגיה, כדאי להבין איזה חלק מהמגרש מוקצה, איך מחושבות הזכויות היחסיות ומי נושא בתשלום לרמ"י.
- יזמי אנרגיה ונדל"ן: תקופת הקצאה של 49 שנים ותקופת שימוש של 24 שנים במתקן מאפשרות לבנות מודל כלכלי ולגייס מימון. תנאי המעבר לחכירה, 40% מהשטח או 80% מהזכויות או אישור הפעלה מחברת החשמל, קובעים מתי הזכות בקרקע מתייצבת.
- משקיעים בקרקע: שימושי אנרגיה הופכים לחלק מהערך של קרקע חקלאית ותעסוקתית. על הצד של התשלומים לרשות, כמו היטלים ודמי היוון, כדאי להכיר את המדריך להיטל השבחה ואת המדריך למכרזי רמ"י.
- תמונה רחבה: הביקוש לחשמל משנה את מפת הנדל"ן, ולא רק באגירה. ראו גם את הכתבה שלנו על חוות השרתים שנתקעו בחשמל, ועל חיסכון באנרגיה בבנייני מגורים.
שאלות נפוצות
לכמה זמן מוקצית קרקע למתקן אגירה ביישוב חקלאי?
ל-49 שנים, לפי הייעוד התכנוני וזכויות הבנייה בתוכנית המפורטת. תקופת השימוש שנקבעה למתקן האגירה עצמו היא 24 שנים.
איך מחושב התשלום לרמ"י?
יש שני רכיבים: מחיר הקרקע לפי שומה של מלוא זכויות הבנייה, ותשלום נפרד על המתקן במחיר אחיד לפי קיבולת האגירה במגה-ואט שעה, לפי החלטת מועצה 5605. במגרשי מבני משק משלמים רק על רכיב האגירה.
מתי עוברים מהסכם פיתוח לחכירה?
אחרי מימוש 40% משטח המגרש או 80% מזכויות הבנייה, הנמוך מביניהם, או כשמציגים אישור של חברת החשמל שהמתקן פועל. עד אז העסקה נשארת בהסכם פיתוח.
הכתבה מציגה מידע כללי ואינה ייעוץ משפטי או ייעוץ השקעות.
מקורות
- ביזפורטל, 27.10.2026: רמ"י הסדירה הקמת מתקני אגירת חשמל ביישובים חקלאיים
- ביזפורטל, 06.10.2026: המדינה מקלה על הקמת מתקני אגירת חשמל: מה צפוי להשתנות?
בהכנת הכתבה נעשה שימוש בכלי AI. התוכן נערך ואומת על ידי המערכת.
